מפרק הלסת הוא המקום בו עצם הלסת התחתונה נפגשת עם עצם בסיס הגולגולת. משטחי העצם הללו מרופדים בשכבת סחוס וביניהם יש גם דיסק סחוסי שתורם להורדת החיכוך בין המשטחים הגרמיים. אוסטאוארתריטיס או דלקת במפרק הלסת הוא מצב בו תהליכים דלקתיים גורמים לפגיעה בשכבת הסחוס, ולכן פעמים רבות נקראת התופעה "שחיקת סחוס המפרק".
הגורם לתופעה יכול להיות טראומה למפרק, הידוק שיניים כרוני, טיפול דנטלי ממושך, אינטובציה להרדמה כללית, שינויים קיצוניים במנשך השיניים, ועוד. לעיתים תכופות התופעה היא חלק מתהליך הניוון הפיזיולוגי של המפרק עם הגיל. התהליך הדלקתי מתאפיין בשלבים הראשונים בהצטברות נוזל בחלל הפרק, וככל שהוא מתמשך, מתרחשת ספיגה של הסחוס המפרקי, ובמקרים מתקדמים אף ספיגה של עצמות המפרק עצמן. הביטוי הקליני של ההפרעה עלול לכלול כאב במפרק הלסת, הגבלה בפתיחת הפה, ורעשים בעת תנועת המפרק.
לאבחנת הפתולוגיה יש צורך לברר את היסטוריית התלונה, לבצע בדיקה קלינית, ולעיין בהדמיה כמו CT או MRI.
לעיתים יש קושי להגיע לאבחנה מפני שמצבי כאב אחרים יכולים לחקות אוסטאורתאיטיס והאבחנה המבדלת כוללת כאב מיופציאלי שרירי וכאב עצבי נוירוגני.
הטיפול בדלקת מפרק הלסת מתחיל עם אמצעים שמרניים הכוללים טיפול סיגרי במשנן, טיפול תרופתי אנטי-אינפלמטורי, ופיזיותרפיה למפרקי הלסת ושרירי הלעיסה. חשוב לציין כי לעיתים תכופות נדרש המטופל לפתח הרגלי לעיסה ופיהוק חדשים הכוללים הימנעות ממאכלים קשים והימנעות מפתיחת פה מקסימלית. כאשר הכאב משמעותי או התלונה ממושכת ולא מגיבה בצורה מספקת לאמצעים השמרניים, ממליצים על טיפול כירורגי זעיר פולשני - שטיפת מפרק הלסת (ארתרוצנטזיס) לצורך סילוק הנוזל הדלקתי ממפרק הלסת והחדרת תרופה נוגדת דלקת וחומר סיכה אל תוך החלל המפרקי.
אינפומד - אתר הרפואה המקיף בישראל.
ד"ר וסים עבוד מסביר אודות אוסטאו-ארתריטיס (דלקת במפרק הלסת)
מפרק הלסת הוא האזור בו נפגשת עצם הלסת התחתונה עם עצם בסיס הגולגולת. העצמות האלה מרופדות בסחוס, שהיא רקמה חלקה וגמישה, שמאפשרת תנועה חלקה וקלה בין המשטחים הגרמיים.
מצבים שגורמים לשחיקת רקמת הסחוס הזו נקראים באופן כללי דלקת במפרק הלסת. בלועזית, אוסטאוארתריטיס.
הרקע לשחיקת הסחוס יכול להיות ניווני (מה שקורה עם הגיל), יכול להיות טראומטי (כמו חבלה אקוטית לאזור הפנים או עומס מוגבר ומתמשך על מפרק הלסת). הרקע גם יכול להיות מחלה סיסטמית כמו ראומתואיד ארתריטיס, גאווט, ועוד.
כאשר הסחוס נשחק, שתי העצמות של המפרק באות במגע ישיר, דרגת החיכוך עולה, וזה גורם להחמרה נוספת בשחיקה, לכאבים, לרעשים בזמן תנועה, ולהגבלה בתנועה. לאורך זמן, בגלל התנועה הלקויה של המפרק, מתפתחת גם חולשה של שרירי הלעיסה.
קו הטיפולים הראשון באוסטאוארתריטיס הוא שמרני, זה כולל תרופות נוגדות דלקת, סד סיגרי לתמיכת מנשך השיניים, פיזיותרפיה, והימנעות מהרגלים מזיקים כמו לעיסת מסטיקים וכו'. אם טיפולים אלה לא עוזרים, או כאשר יש אירוע אקוטי של אוסטאוארתריטיס, ממליצים לעשות שטיפת מפרק. בזמן שטיפת מפרק מחדירים מחט אחת או שתיים לתוך מפרק הלסת שדרכם מועברים מים פיזיולוגיים לשטיפת חלל המפרק. בסוף הפעולה מזריקים תרופה כמו סטרואיד, חומצה היאלורונית, פלסמה, או אפילו תאי גזע – בהתאם לאבחנה של המטופל ולאינדיקציה של הטיפול.
שטיפת מפרק הלסת היא פעולה פשוטה שנמשכת מספר דקות. ניתן לעשות אותה בהרדמה מקומית או תחת טשטוש קל. באינדיקציה הנכונה היא עוזרת להורדת כאבים, להפחתת רעשים במפרק, ולהגדלת טווח פתיחת הפה.
# פרסומים מאת ד"ר וסים עבוד בנושא דלקת במפרק הלסת:
